ממשלת ישראל אישרה תקציב בסך 100 מיליון שקלים (33.4 מיליון דולר), שישתווה לתרומות פילנתרופיות, לתמיכה בחינוך בבתי ספר יהודיים בארצות הברית ובקנדה באמצעות הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, שמנהיגיהן אמרול-eJewishPhilanthropyכי הדבר מהווה הן תמיכה מהותית והן מחווה סמלית המעודדת אחרים ללכת בעקבותיהם.

אריק פינגרהוט, נשיא ומנכ"ל JFNA, אמר היום ל-eJP כי החלטת הממשלה אינה רק "הצהרת כוונות טובות", אלא מסמלת הקצאה רשמית של כספים שכבר נכללו בתקציב. "אך אין בכך כדי לגרוע מהחשיבות הסמלית [של ההחלטה]", הוסיף. 

בשנים האחרונות, החינוך היהודי הפורמלי הפך למוקד עניין הולך וגובר עבור JFNA, הרואה בבתי הספר היהודיים יום-יומיים אמצעי מרכזי להנחלת זהות יהודית חזקה בדור הבא. 

"הזהות היהודית והחינוך היהודי הם המפתח לעתידו של העם היהודי ולמאבק באנטישמיות", אמר גארי טורגוב, יו"ר מועצת המנהלים של JFNA, ל-eJP. "[שותפות זו עם ממשלת ישראל] מהווה עבורנו הזדמנות להרחיב את היקף הקשרים היהודיים עבור הדור הבא."

טורגוב, שתמך זה מכבר ביוזמות חינוך יהודיות בעיר הולדתו דטרויט, אמר כי ההתקפות ב-7 באוקטובר והעלייה באנטישמיות העולמית "עוררו משהו בקהילה היהודית" בנוגע לחשיבותו של החינוך היהודי.

בנוסף לקביעת סדר העדיפויות בנושא זה במסגרת מערכת הפדרציה, JFNA גם תומכת נמרצות בזיכוי מס פדרלי חדש שיעניק 1,700 דולר עבור תרומות לארגונים המעניקים מלגות (SGOs), ובכך יקזז את עלויות שכר הלימוד בסכום זהה. בעוד שעד כה המאמצים להקמת ארגוני SGO אלה נעשו על ידי הקהילות המקומיות, אמר טורגוב כי JFNA משיקה ארגון SGO ארצי כדי להעלות את המודעות ולסייע למשפחות לנצל את זיכוי המס ביתר קלות. 

גם פינגרהוט וגם טורגוב נכחו בישיבת ממשלת ישראל אתמול, שבה אושרה ההצעה. 

"מאז הקמתה, מדינת ישראל משמשת עוגן לביטחונו של העם היהודי", אמר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו במהלך הפגישה. "היום, אנו מחזקים גם את אחד מעמודי התווך החשובים ביותר של עתידנו — החינוך היהודי. זוהי השקעה משמעותית בדור הבא של העם היהודי, בזהותו, בערכיו ובקשר העמוק שלו למדינת ישראל."

בהחלטת הממשלה הוזכר התמיכה בחינוך היהודי בתפוצות כ"עדיפות לאומית אסטרטגית בעלת חשיבות עליונה, במיוחד לאור האתגרים העומדים בפני העם היהודי בעולם והעלייה במקרי האנטישמיות מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר". הקצאת 100 מיליון שקלים לחינוך היהודי בחו"ל (שדווחה בטעות בכלי תקשורת רבים כ-200 מיליון שקלים מכספי הממשלה) נתקלה בספקנות בישראל, שכן מתברר יותר ויותר כי מערכת החינוך הישראלית נכשלת.

בדצמבר 2024 השיק משרד ענייני התפוצות של ישראל את "פרויקט אלף-בית", תוכנית פיילוט למימון יוזמות חינוך יהודי בצפון אמריקה. התוכנית, שתוכננה בתחילה להקצות 40 מיליון דולר, צומצמה ל-4 מיליון דולר עקב קיצוצים בתקציב בעקבות פיגועי הטרור ב-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה לאחר מכן נגד חמאס בעזה. כעת, כמעט שנתיים לאחר מכן, "פרויקט אלף-בית" מתקרב לתקציבו המקורי.

הכספים התואמים ממערכת הפדרציה יגיעו "ממקורות שונים ומאנשים פרטיים", אמר טורגוב.

פינגרהוט אמר כי מטרת הפרויקט — והמדדים המשמשים למדידת הצלחתו — תהיה עלייה במספר הנרשמים לבתי ספר יהודיים, ולא הקלה על המשפחות שכבר שולחות את ילדיהן לבתי ספר אלה. 

אמנם מחקר שנערך לאחרונה על ידי ארגון הגג של בתי הספר היהודיים "פריזמה" מצא כי מספר הנרשמים נמצא במגמת עלייה, אך החינוך היהודי הפורמלי נותר תופעה נדירה יחסית בקרב הרוב המכריע של המשפחות היהודיות הלא-אורתודוקסיות. הדבר מיוחס בעיקר לשלושה גורמים עיקריים: עלות שכר הלימוד הגבוהה; המחסור בבתי ספר; והתפיסה שבתי הספר היהודיים אינם מצטיינים מבחינה אקדמית כמו חלופות אחרות. 

בהודעה שפרסם משרד ראש הממשלה הישראלי נמסר כי המימון יוקצה לטיפול בתחומים אלה, וכן לשיפור השירותים הניתנים לתלמידים עם לקויות למידה. 

"בנוסף, יפותחו מסגרות ופתרונות חדשים וחדשניים — לרבות כלים דיגיטליים — כדי להרחיב את הנגישות לחינוך יהודי לקהלים רחבים יותר", נמסר מלשכת ראש הממשלה. 

פינגרהוט הודה כי הקצאת 100 מיליון שקלים מצד ממשלת ישראל, כשלעצמה, לא תביא לשינוי משמעותי בטיפול בתחומים אלה, אך ציין כי היא מהווה צעד משמעותי בכיוון זה. 

"אנו יודעים שיידרשו מיליארדי דולרים של השקעה... כדי להכפיל את מספר התלמידים במערכת החינוך היהודית", אמר. 

"אף פעם לא מתחילים פרויקט בקנה מידה מלא", הוסיף פינגרהוט, וציין כי אפילו תוכנית "תגלית", שקיבלה מאות מיליוני דולרים בתמיכה מהממשלה הישראלית מאז השקתה ב-1999, "התחילה במטוס אחד".

"לכן השותפות עם ממשלת ישראל, עם JFNA ועם כל הקהילות שישתתפו היא חיונית. נדרש גוף גדול ומשפיע כמו ממשלה ומוסדות גדולים כגון JFNA כדי להניע מהלך בסדר גודל כזה", אמר פינגרהוט.

כמו כן, הוא הדגיש את העובדה שהיוזמה זכתה לתמיכת לשכת ראש הממשלה. 

"כאשר נושא כלשהו היה בעדיפות של לשכת ראש הממשלה בעבר — 'בירטראיט', 'מאסה' — רואים שיש לו השפעה מתמשכת, מעבר למה שהייתה לו אילו היה רק חלק מהממשלה או מחלקים של הקהילה [היהודית-אמריקאית]", אמר פינגרהוט. "המטרה שלנו — ואנו מאמינים שזו מטרה משותפת גם לממשלת ישראל — היא שזו תהיה תחילתו של תהליך ארוך טווח, ואנו מקווים שאף תהליך חזק יותר".

גם פינגרהוט וגם טורגוב הודו כי החלטה זו התקבלה בחודשים האחרונים לכהונתה של הממשלה הישראלית הנוכחית, ערב הבחירות הכלליות שעשויות להביא להקמת קואליציה חדשה, אך אמרו כי הם מקווים שהיא תמשיך להיות בתוקף ללא תלות בזהות הממשלה הבאה שתוקם בישראל. 

"אנו מאמינים שגם ממשלות עתידיות יעריכו [את המאמץ הזה]", אמר טורגוב.

פינגרהוט ציין מספר תרומות משמעותיות שהוענקו בשנים האחרונות לבתי ספר יהודיים — מענק בסך 90 מיליון דולר ממשפחת מנדל מקליבלנד, שהוכפל בשנה שעברה על ידי הפדרציה המקומית; התרומה האחרונה בסך 36 מיליון דולר של קרן משפחת קום לבית הספר הקהילתי "מילקן" בלוס אנג'לס; והתרומה בסך 17.6 מיליון דולר של קאלן שרמן ל"טננבאום-CHAT" בטורונטו.

"ברור שכיום ישנה הכרה בכך שקידום החינוך היהודי והגדלת מספר הילדים הלומדים בו הם קריטיים מאז האירועים של ה-7 באוקטובר [, 2023,]", אמר. "אנו יודעים שיש ניצוצות שם בחוץ, אז איך נוכל להפוך אותם ללהבה?"

כתבה מאת: יהודה ארי גרוס | e Jewish Philanthropy