"הגל" של המעורבות היהודית לאחר ה-7 באוקטובר הולך ומתגבר שוב, כך עולה מממצאי JFNA

שיעור היהודים המדווחים על עלייה מתמשכת במעורבות עלה מ-31% בשנה שעברה, בניגוד לציפיות לדעיכה הדרגתית, כך אומרת מימי קרבץ מ-JFNA

שלוש שנים לאחר מתקפות הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, גל המעורבות היהודית המוגברת שבא בעקבותיהן — המכונה בדרך כלל "הגל" — לא רק שנשמר, אלא אף הולך וגדל, כך עולה מהסקר השנתי השלישי של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, שפורסם ביום חמישי.

הסקר, שנערך בחודשים מאי ויוני וכלל 2,836 משתתפים, מצא כי 38% מהיהודים האמריקאים נכללים כעת בקטגוריה "הגל", עלייה של שבע נקודות לעומת 31% שנרשמו באביב שעבר. הנתון עדיין נמוך מ-42% שדיווחו על מעורבות רבה יותר בסקר הראשון שנערך ב-2024, אך הוא מבטל את הירידה שנרשמה בשנה שעברה.

"מה שבאמת חשבנו שיקרה השנה הוא ש'הגל' ימשיך לדעוך", אמרה מימי קרבץ, מנהלת תחום ההשפעה והצמיחה ב-JFNA, לאתר eJewishPhilanthropy.

"במקום זאת, אנו רואים תמונה שונה לחלוטין, כלומר שהייתה התפרצות מחודשת או התייצבות של העלייה, וכי כעת אנו נמצאים במצב של 'נורמליות חדשה'."

קבוצת הגיל המיוצגת ביותר ב"The Surge" היא מבוגרים בגילאי 55–74, שיש להם "זמן ומשאבים" להשקיע בקהילה היהודית, אמר קרבץ; אחריהם מגיעים צעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, שמחפשים חברים בני גילם אך נוטים פחות להתחייב לחברות לטווח ארוך. הורים לילדים קטנים מדורגים במקום השלישי. 

"בקרב קבוצת הגיל 55–74, רבים 'לא תמיד מרגישים שהקהילה היהודית מספקת את צרכיהם'", אמרה קראביץ. היא הוסיפה כי העלייה במעורבות בולטת יותר בקהילות הגדולות. 

כמעט שני שלישים — 65% — מאלו העוסקים בפעילות "קהילתית" דיווחו כי הם עושים זאת באמצעות בית הכנסת המקומי שלהם, ואחריהם, בפער קטן, 63% שציינו כי הם מבלים זמן עם חברים יהודים ו-41% העוסקים בפעילות יהודית באמצעות הרשתות החברתיות או קבוצות ווטסאפ. 

גם "חב"ד" משכה השנה 32% מהאנשים שהשתתפו בפעילויות הקהילתיות. "חב"ד, בפרט, עושה עבודה מצוינת באמת בגיוס אנשים", אמר קרבץ, והוסיף כי נראה שרבים משתמשים בה "כמוסד לקידום מעורבות קהילתית ולא רק כמוסד דתי". מרכזי הקהילה היהודית (JCC), הפדרציות והקרנות משכו כל אחד כרבע מהמשתתפים, בדומה לשנים קודמות.

על פי הסקר, בקרב הנשאלים חלה עלייה במודעות ובתפיסה לגבי תשתיות הביטחון הקהילתיות: שיעור הנשאלים שדיווחו כי הם יודעים לאן לפנות אם יהיו קורבנות לאנטישמיות עלה מ-46% ל-58%. המודעות לתוכניות הביטחון עלתה מ-39% ל-57%, והאמון בכך שארגונים יהודיים מספקים אבטחה יעילה עלה מ-47% ל-60%.

בתשובות הפתוחות, רבים ציינו כי הם מעוניינים להצטרף למסגרות חברתיות בלתי פורמליות. קרבץ אמר שאנשים רוצים להרגיש מוזמנים ולקבל מעקב, שיהיה להם תפקיד או יעד, ולמצוא מרחבים שהם "שמחים ורוחניים". רבים גם מעוניינים במסגרות "לא פוליטיות", אמר קרבץ, "בהן הם פשוט יכולים להרגיש בנוח להופיע כפי שהם".

בהתייחסם לגורמים המונעים מהם להמשיך ולהשתתף בתשובותיהם לשאלות הפתוחות, המכשול הנפוץ ביותר שציינו המשתתפים היה המתח הפוליטי, שהוזכר 140 פעמים. מתח זה התבטא בכמה כיוונים: חלק מהנשאלים חשו שדעותיהם על ישראל ביקורתיות מדי עבור הקהילה שלהם, ואחרים חשו שהן תומכות מדי. חלקם אמרו שהם פשוט התעייפו מהתדירות שבה הוויכוח הפוליטי שולט במרחבים הקהילתיים.

עם זאת, לדברי JFNA, רוב אלה שחוו את החיכוך הזה לא התנתקו לחלוטין מהחיים היהודיים, אלא עברו לקהילה או לקהילה אחרת שהתאימה להם יותר.

מבין כ-1 מכל 4 נשאלים שדיווחו כי הם מעורבים יותר בקהילה או במוסד יהודי מאז ה-7 באוקטובר 2023, 16% השתתפו באירועים אך טרם מצאו את המקום המתאים להם, ו-12% נוספים עדיין מגלים עניין אך לא השקיעו מאמץ רב. רק 1% אמרו כי הם כבר אינם מעוניינים. 

קראווץ אמר כי הדבר נכון במיוחד לגבי אלה שלא היו מעורבים כלל או היו מעורבים רק במידה מועטה לפני ה-7 באוקטובר. "האחריות וההזדמנות שלנו", אמר קראווץ, "היא באמת לחשוב כיצד להפוך חלק מהמעורבות החברתית הבלתי פורמלית והא-סינכרונית הזו לתחושה של אנשים שיש להם מקום שאליו הם שייכים".

כתבה מאת: נירה דייני | eJewishPhilanthropy