מרכז דוידסון המחודש נפתח מחדש בעיר העתיקה.
נשיא המדינה יצחק הרצוג, בני משפחת דוידסון ונציגים מהפדרציה היהודית של מטרו דטרויט נכחו ב-12 במרץ לפתיחתו מחדש של מרכז דוידסון בגן הארכיאולוגי ירושלים לאחר סגירה של שלוש שנים לצורך שיפוצים.
"השיפוץ וההקמה המקיפים של המרכז החדש הזה חושפים בפנינו את יסודותיה העתיקים, המרגשים ומעוררי ההשראה של ירושלים", אמר הרצוג. "והסיפור הזה מתווך בצורה מרשימה, באמצעות גלריות חדשות, תערוכות מסתובבות ומרחב חינוכי לקבוצות ופעילויות".
קארן דייווידסון, אלמנתו של ויליאם "ביל" דיווידסון ז"ל, אמרה כי הפתיחה המחודשת הייתה "ערב מרהיב - פשוט יפהפה. הנשיא הרצוג הצליח לנסח את חזונו של ביל למרחב הזה כמקום שכל הישראלים ותיירים מרחבי העולם יוכלו לחוות וליהנות ממנו".
בנו של ביל, איתן, שכמוזיקאי נודד החמיץ את הפתיחה המקורית של מרכז דוידסון בשנת 2001, דיבר באירוע. "כשאני עומד כאן, המחשבה המרכזית שעולה לי בראש היא שזה משהו שאבא שלי היה רוצה - מקום היסטורי בעל משמעות גדולה לעם היהודי".
המרכז המשופץ הוא מחווה ראויה לדוידסון, איש עסקים ופילנתרופ מדטרויט שמורשתו הורגשה ברחבי דטרויט וישראל.
"מרכז דוידסון מציע למבקרים חוויה ייחודית לחקור את ההיסטוריה העשירה והמגוונת של ירושלים דרך האוצרות הארכיאולוגיים שלה", אמר דארין מקיבר, נשיא ומנכ"ל קרן ויליאם דוידסון. "אנו מאמינים כי המוזיאון יהווה יעד תרבותי חשוב עבור מבקרים זרים וישראלים כאחד, ואנו מצפים לחלוק את הסיפורים והתגליות מעברה של ירושלים עם קהל גדול ומגוון זה".
לדברי קרן, "הקהל היה חתך רוחב של החברה הישראלית, די מיוחד", היא אומרת. "כל הערב בוצע כל כך טוב. ביל היה פשוט מתלהב מזה".
מרכז דוידסון
הגן הארכיאולוגי ירושלים הוקם בשנת 1995 בתמיכתו של דוידסון, שהאמין עמוקות בשימור ההיסטוריה של העם היהודי.
במהלך החפירות בפארק התגלו שרידי מבנים מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאות השביעית והח' לסה"נ) ומהתקופות הרומית והביזנטית (המאות הא'-ז' לסה"נ) ושרידים בודדים מהתקופות ההלניסטית והקדומה יותר (מאות ח'-ב' לפסה"נ).
מרכז דוידסון נפתח לראשונה בשנת 2001 והפך במהרה לאחת האטרקציות התיירותיות החדשניות והמתקדמות ביותר בירושלים. במרכז מוצגים ממצאים מחפירות ברחבי הארץ המסייעים לספר את סיפורה של ירושלים, בעיקר בימי הבית השני.
כדי לשמור על פרופיל נמוך בתוך הפארק, רוב מרכז דוידסון נמצא מתחת לאדמה בחלק מהמחסנים הקדומים מהתקופה האומיית (661-750 לסה"נ).
המבנה נמצא מול הפינה הדרום-מערבית של הר הבית, לאורך מה שארכיאולוגים מאמינים שהיה רחוב ראשי לצליינים שעלו לחצרות בית המקדש דרך שערי חולדה במהלך פסטיבלים או אירועים אחרים.
תהליך השיפוץ
פרויקט שיפוץ מרכז דוידסון, שכלל הרחבת מבנים ורענון מלא של התכולה, הובל על ידי רשות העתיקות במימון קרן ויליאם דוידסון.
לדברי מקיבר, הרענון וההרחבה נמצאים בעבודות מאז 2012, כאשר הקרן סיפקה מימון לבניית אגף חדש למרכז דוידסון, שבו שוכנת כיום גלריה קארן ו. דוידסון, הכוללת מגוון תערוכות אינטראקטיביות. כמו מרכז דוידסון המקורי, גם האגף החדש תוכנן על ידי האדריכל הישראלי בעל השם העולמי איתן קימל. הגלריה הנוספת הרחיבה את טביעת הרגל של מרכז דוידסון בכ-40%.
עם התקדמות ההרחבה, העניקה הקרן, בשנת 2019, מענק לרענון המרכז כולו, מילוי האגף החדש ועדכון התערוכות המקוריות. רשות העתיקות בחרה בחברת העיצוב הישראלית Breeze Creative להציג את המוצגים.
במהלך השיפוצים נסגר המרכז למשך שלוש שנים ומומחים מרשות העתיקות ומהחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי פיקחו על אוצרות המוצגים החדשים.
מקיבר אמר כי הצוותים עבדו לאורך כל סגרי המגפה, וכי היעדר התנועה בעיר העתיקה דווקא איפשר להם להאיץ חלק מעבודתם. השיפוץ הוסיף גם תאורת חוץ חדשה בפארק הארכיאולוגי כך שהמרכז יוכל להישאר פתוח בערבים וכן בית קפה מחוץ לכניסה לפארק, שבו המבקרים יוכלו לעצור ולשתות קפה.
התערוכות
הנוכחים בפתיחה המחודשת של מרכז דוידסון יכלו לחקור את הנושא של עיר המקדש בירושלים באמצעות שילוב ייחודי של ממצאים ארכיאולוגיים עתיקים, טכנולוגיה חדשנית, תיאורים אמנותיים וגלריות אינטראקטיביות.
במרכז דוידסון מוצגים מספר ממצאים עתיקים מתקופת בית ראשון לפני 3,000 שנה. התערוכות בכניסה למרכז דוידסון החדש מתמקדות בשם "ירושלים", וכוללות כמה מהכתובות הקדומות ביותר הידועות הנושאות את שמה העברי הקדום של ירושלים, "ירשלם".
המבקרים יכולים לחוות גלריה שלמה המוקדשת לסיפור מוצאה של מנורת המקדש, מנורת שבעת הקנים המשמשת גם כסמלה של מדינת ישראל המודרנית.
בין הממצאים המוצגים נמצא מטבע נדיר ביותר שטבע המלך החשמונאי האחרון, אנטיגונוס השני מתתיהו, המתאר את מנורת המקדש.
תמונת המנורה הקדומה ביותר הידועה על מטבע של המלך החשמונאי האחרון.
"זהו התיאור האמנותי העתיק ביותר הידוע של המנורה, שנוצרה 107 שנים לפני חורבן בית שני", אומר ד"ר יובל ברוך, ראש אגף ארכיאולוגיה ומינהל ברשות העתיקות, שהיה אחד החופרים באתר והוביל את האוצרות הארכיאולוגית של מרכז דוידסון.
לצד המטבע נמצאת אבן מגדלא, שהתגלתה בעיר מגדל בשנת 2009 וככל הנראה הייתה שולחן קריאה בתורה מבית כנסת מהמאה הראשונה. באבן נראות חנוכיות מרובות וכן תיאור אפשרי של בית המקדש בירושלים.
הממצא הארכאולוגי הנוסף המוצג לציבור לראשונה מאז נחפר בשנות החמישים הוא שבר של עבודות גבס ממערת קבורה מימי הבית השני המכונה קבר ישון, ועליה חמישה גילופים של חנוכיות.
"הסיפור חוזר לממצאים המקוריים ולאבנים המקוריות, כך שנוכל לספר את ההיסטוריה באמצעות ממצאים ארכיאולוגיים, ולהשתמש בטכנולוגיה כדי להוסיף להבנה של אנשים את הסיפור שמאחוריהם", אמר מקיבר.
ביקור במרכז מעורר תחושת גאווה גדולה בקרב יהודי דטרויט, לדברי מנכ"ל הפדרציה של דטרויט, סטיב אינגבר, שנכח בפתיחה המחודשת.
עבודות גבס מקבר יאסון עם תמונות של חנוכיות מהמאה השנייה.
"זה היה פנטסטי. אני מעריץ גדול של מה שהם עשו. תערוכת ההליכה פנטסטית", אמר.
"מורשתו של מר דוידסון ממשיכה לחיות בצורה עצומה כאשר אנו חוגגים השנה את יום הולדתו ה-100. ההשפעה המתמשכת שלו היא כמעט חסרת תקדים.
"הפילנתרופיה שלו, שממשיכה לחיות בקרן שלו, משאירה אחריה חותם לנצח הן לדטרויט היהודית והן לישראל. זה נהדר שדטרויט מובילה את הדרך".
איך הכל התחיל
יעקב פיש היה המנכ"ל המייסד של ידידי רשות העתיקות ומרכז דוידסון. כיום הוא מנכ"ל קמפיין הספרייה הלאומית. בניין חדש נמצא בבנייה עבור הספרייה; גלריית התערוכות הקבועה ע"ש ויליאם דוידסון תציג את האוצרות הבולטים ביותר של הספרייה מאוספיה.
פיש שמר על קשר עם משפחת דוידסון לאורך השנים. "הייתה לי הזכות והכבוד לעבוד עם מר דוידסון", אמר פיש. "זה היה מאיר עיניים ומתגמל להכיר אותו".
פיש הכיר את דוידסון על ידי דוד הרמלין ז"ל. "הייתי אצלו בבית ושתיתי קפה והוא אמר לי שיש מישהו שהוא רוצה שאפגוש. אז נסענו למטה של Guardian Industries ואז פגשתי לראשונה את מר D, שקראתי לו בחמש השנים הראשונות שהכרתי אותו, עד שהוא התעקש שאקרא לו ביל.
"הוא באמת היה פילנתרופ ענק, תחרותי מאוד, נחוש מאוד, אבל הוא לא אמר הרבה", הוסיף פיש. "הוא הראה לך מי הוא ומה הוא הבין. והוא לגמרי הבין איפה הוא רוצה להיות ואיך אנחנו צריכים להגיע לשם".
פיש אמר כי מר ד' הדגיש את החשיבות והשכנוע של אהבתו העצומה ואהבת משפחתו, כולל אהבתה של אחותו דורותי, לישראל ולציונות.
"הוא הקרין את האהבה הזו לציונות לתוך התמיכה המדהימה שלו בישראל ובעם היהודי. הוא התעניין במדע ובחינוך, אבל עמוק בפנים, אני חושב שהאהבה האמיתית שלו הייתה לירושלים, בירת העם היהודי ולהיסטוריה שלו", אמר פיש.
לדברי פיש, דוידסון התאהב בארכיאולוגיה ומיד אמר "כן, בואו נעשה את זה!" כשפנו אליו עם הרעיון לגן הארכיאולוגי בירושלים עוד בשנת 1995. פיש אמר כי מר ד' היה מבקר תדיר בחפירות. הוא הכיר את הארכיאולוגים והתעניין ללמוד על מה שמצאו.
לאחר מכן פנה פיש למר ד' בבקשה להוסיף לחלל המוכר כיום כמרכז דוידסון, תערוכה חינוכית לאנשים שביקרו בגן הארכיאולוגי בירושלים. פיש הציג בפני מר ד' שתי אפשרויות: תצוגה יפה ואלגנטית דמוית מוזיאון עם לוחות קיר וטקסטים או משהו שאף אחד לא עשה לפני כן בישראל: לרתום את כוחן של הטכנולוגיה והויזואליזציה כדי להסביר את הארכיאולוגיה והעתיקות.
"בזמנו, המילים 'מציאות מדומה' עדיין לא היו בשימוש, אבל היו אנשים ב-UCLA שעבדו עם זה", אמר פיש. "טסנו לקליפורניה והקשבנו למצגות שלהם. מיד לאחר הפגישה אמר מר ד': 'זו הדרך לעתיד. בוא נעשה את זה!'"
שבר טיח ממערת קבורה מימי הבית השני. (אמיל אלגם, רשות העתיקות)
מרכז דוידסון נפתח בשנת 2001 עם הליכת המציאות המדומה הראשונה בזמן אמת בדרך להר הבית, שנבנתה על ידי UCLA. "זה היה מר ד' על קצה המזלג. הוא היה מתקדם טכנולוגית, תחרותי ובעל חזון", אמר פריש.
פיש הוסיף כי מר ד. הסכים לספק למרכז ספר תורה, כך שבני נוער העושים את בני המצווה שלהם ליד המרכז לא יצטרכו לעשות זאת בעצמם. "הוא אהב את הרעיון. היה לנו טקס בגרדיאן תעשיות שבו מילא מר ד' את האות האחרונה של המגילה. הזמנו עבורו תיק מהמם וכל כך הרבה צעירים הצליחו להשתמש בו".
ראלף גרסון, אחיינו ושותפו העסקי של ביל דוידסון ז"ל, עבד בשיתוף פעולה הדוק עם רשות העתיקות על הקמת מרכז דוידסון המקורי. הוא היה נוכח בפתיחה הראשונה ב-2001 ובפתיחה המחודשת האחרונה.
"בפעם הראשונה רצינו לשלב ארכיאולוגיה, ישראל וטכנולוגיה", הוא אומר. "ביל רצה שהסיפור של בתי המקדש בירושלים יוצג בצורה הכי משכנעת והיה לנו מקום מדהים לספר את הסיפור הזה, בצל בית המקדש".
מטרו דטרויט מממנים
ויליאם דייווידסון הוא לא היחיד במטרו דטרויט ששמו נקשר לאזור זה של העיר העתיקה. תוכלו למצוא גם את מדרגות הרמלין לאורך הכותל הדרומי של הר הבית, שהוענקו על ידי דורין ודוד הרמלין ז"ל.
מצדן השני של מדרגות אלה נמצאות מדרגות דורותי וביירון גרסון, המובילות אל השער המשולש בחומות הדרומיות. בין לבין נמצאת טיילת אפלבאום, שהוקמה על ידי מרשה ז"ל ויוג'ין אפלבאום ז"ל, המחברת בין שני גרמי המדרגות ומשחזרת שביל בסגנון רומי עם כמה עמודים שהתגלו במקום.
ראלף ומתיו גרסון וגארי שיפמן מדטרויט תרמו גם הם לגן הארכיאולוגי בירושלים.
"הקהילה היהודית בדטרויט הייתה תומכת גדולה מאוד עם מנהיגים ופילנתרופים גדולים מהחיים במר ד' ודייוויד הרמלין", הוסיף פיש.
בנו של ביל, איתן, זוכר שאביו התרגש מאוד מהפתיחה של מרכז דוידסון המקורי. "כשאבי פגש את יעקב, הוא ראה שיש דרך לספר כמה רחוק באמת הולכים היהודים בארץ ישראל – ההיסטוריה הניתנת לאימות – שיש אנשים שלא רוצים לדעת עליה או לא מוכנים לקבל. הוא רצה לספר את הסיפור בשיטה אובייקטיבית ומדעית", אמר איתן.
"אבא שלי היה בחור מאוד נמוך. הוא לא היה צריך להיות באור הזרקורים. הוא רצה ליצור מקום פלורליסטי – מקום שבו כל היהודים יבואו להתפלל – ומקום לכל הישראלים שבו הדלתות פתוחות לכולם. ככה זה במרכז דוידסון, וזה מה שאבא שלי רצה. הוא היה רוצה שכולם יבואו לראות את זה".
קארן מוסיפה: "ביל האמין בהיסטוריה של העם היהודי. ארכיאולוגיה היא מדע, ואנחנו מספרים את הסיפור מנקודת מבט מדעית. ויש עוד כל כך הרבה מה לגלות. הם יחפרו עוד 200 שנה, ואנחנו נוסיף לסיפור ככל שהם יגלו עוד".
שורשיה הציוניים של משפחת דוידסון הולכים הרבה אחורה. "אבא שלי בא ממשפחה ציונית שבאמת חוזרת לסבא שלו, יוסף וצמן, חבר הוועידה הציונית השנייה שקנה קרקע שאחר כך נתרמה לבית החולים הדסה", מספר הבן איתן. "היינו שם לפני תחילת ישראל".
גרסון מוסיף: "המשפחה שלנו ציונית כבר חמישה דורות. חשוב לנו מאוד שנוכל להחזיר לישראל, והתרגשנו לעשות את זה והיינו גאים. זה נותן לנו הרגשה טובה לראות אנשים עוברים במרכז, ובמיוחד זה מראה את הכוח של הקהילה היהודית בדטרויט".
פיש הוסיף: "איפה שהוא נמצא עכשיו, מר ד' מחייך אלינו".