בפריצת דרך עולמית ראשונה מסוגה, מדענים ישראליים גילו שתאי B "בעלי זיכרון" מסוגלים לתקוף גידולים בשחלות

חוקרים במכון ויצמן למדע הודיעו ביום שלישי כי גילו, לראשונה בעולם, שתאי חיסון מיוחדים המכונים "תאי B זיכרון" מסוגלים לזהות ולתקוף גידולים של סרטן השחלות.

סרטן השחלות הוא הסרטן הגינקולוגי הקטלני ביותר בעולם, ושיעור ההישרדות לחמש שנים בו נמוך מ-50 אחוזים.

המחקר, שעבר ביקורת עמיתים ונערך במעבדתו של פרופ' זיו שולמן במחלקה לאימונולוגיה של מערכות במכון ויצמן, מאתגר את ההנחה המדעית לפיה תאי B בעלי זיכרון חיסוני מגיבים אך ורק לפולשים חיצוניים כגון נגיפים וחיידקים.

המחקר, בהובלתו של ד"ר נחום נתן, התפרסם בכתב העת "Immunity". במחקר זוהו תאי זיכרון שהתמקדו בגידולים בשחלות וייצרו נוגדנים יעילים נגדם.

הממצאים סוללים את הדרך לפיתוח חיסונים וטיפולים המנצלים את הזיכרון החיסוני למאבק בסרטן.

"אם נניח שיש תאי זיכרון – תאים המייצרים נוגדנים הזוכרים את הגידול – ואנו יכולים להפעיל אותם באמצעות חיסון, אז נוכל לייצר חיסונים נגד סרטן המגרים תאים אלה", אמר שולמן, שפיקח על המחקר. "אני נרגש מאוד. זהו רעיון חדש, גישה חדשה לחלוטין לחיסונים עבור חולי סרטן."

סרטן השחלות

בניגוד למה שהאמינו בעבר, מדענים מכירים כיום בכך שסרטן השחלות הנפוץ ביותר, קרצינומה סרוזית בדרגה גבוהה של השחלות (HGSOC), אינו מתחיל בשחלות אלא בחצוצרות הסמוכות לשחלות, הסביר שולמן.

מוטציות גנטיות תורשתיות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 הן גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר הידועים לסרטן השחלות. נשים יהודיות ממוצא אשכנזי נמצאות בסיכון גבוה משמעותית לחלות בסרטן השחלות במהלך חייהן, שכן הסיכוי שהן נושאות את הגנים הפגומים הללו גבוה פי 10 בערך בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

כאשר מתרחשת מוטציה בגן BRCA, הוא אינו יכול עוד לייצר את החלבונים החיוניים הדרושים לתיקון נזקים ב-DNA התאי, ובכך גורם לצמיחה אגרסיבית של הגידול.

נכון לעכשיו, אין בדיקת סקר אמינה לאבחון סרטן השחלות, ובדיקת משטח צוואר הרחם, או בדיקת פאפ, אינה מסוגלת לאתר את המחלה.

תסמיניה, הכוללים נפיחות בטנית מתמשכת וכאבים באגן, מתבלבלים לעתים קרובות עם מחלות קלות יותר. אצל רוב הנשים האבחנה מתבצעת רק לאחר שהסרטן כבר התקדם והתפשט.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2022 אובחנו בישראל 492 מקרים חדשים של סרטן השחלות, ו-353 מקרי מוות כתוצאה מהמחלה.

חיזוק מערכת החיסון כדי להרוג תאי סרטן

"אני אימונולוג, לא מומחה לסרטן", אמר שולמן על מחקרו, והוסיף כי הוא חוקר תאי B ותגובות חיסוניות המתווכות על ידי נוגדנים כנגד פתוגנים ומחלות זיהומיות.

"זה תחום המומחיות שלי, מה שאני יודע לעשות הכי טוב," אמר שולמן.

הוא אמר כי נכנס לתחום מחקר הסרטן מתוך תחום "חקר תאי B והנוגדנים, ולא מתוך תחום הסרטן עצמו".

"אני רוצה להבין כיצד נוכל לחזק את מערכת החיסון כדי לאפשר לה לשפר את יכולתה להרוג תאי גידול, וזה מה שאנו עושים באמצעות אימונותרפיה", אמר שולמן.

בשנת 2015 הוא החל לחקור את תפקידן של תאי B במאבק בסרטן, מתוך תחושת בטן.

"באותה תקופה, אנשים התעניינו יותר בתאי T", סוג נוסף של לימפוציטים הנלחמים בסרטן, אמר שולמן. "אף אחד לא באמת התעניין בתאי B", סוג של תאי דם לבנים שאיתרים ומשמידים תאי סרטן.

עם זאת, שולמן עדיין היה סקרן. כאשר רופא שאמו נפטרה מסרטן השחלות הגיע לעשות דוקטורט במעבדתו, "הוא רצה לחקור אך ורק את סרטן השחלות, אז התחלנו לעבוד", אמר שולמן.

"גילינו שתאי B חודרים לגידולים ומייצרים נוגדנים נגד גידולים סרטניים בשחלות", אמר שולמן.

הוא פרסם מחקר בנושא זה בשנת 2022.

במחקר האחרון ניתח צוות המחקר דגימות שנאספו מ-11 חולות הסובלות מהסוג הנפוץ ביותר של סרטן השחלות, HGSOC, בשיתוף עם פרופ' רם איתן וד"ר עודד רבן מהמרכז הרפואי רבין.

הם חיפשו תאי B בבלוטת הלימפה ובגידול של אותו חולה.

"לכל תא יש נוגדן ייחודי משלו עם רצף משלו. זה כמו ברקוד," אמר שולמן. "מצאנו את אותו הברקוד הן בבלוטת הלימפה והן בגידול."

לדבריו, משמעות הדבר היא שלשניהם היה אב קדמון משותף, ש"הוליד את התאים הללו, אולי בבלוטת הלימפה, ולאחר מכן התאים נדדו ועברו לגידול".

לדבריו, הדבר מספק "ראיות חזקות מאוד" לכך שתאי זיכרון יכולים לעבור מבלוטת הלימפה אל הגידול, תוך הפרשת נוגדנים העשויים להועיל למטופל.

החוקרים ייצרו את הנוגדנים באופן מלאכותי במעבדה.

"הופתענו לגלות שיותר משליש מהנוגדנים הללו נקשרו בחוזקה לתאי סרטן השחלות", אמר שולמן. "תאי הזיכרון יכולים לשמש כנשק ממוקד נגד סרטן השחלות. זהו דבר שאף אחד מעולם לא עשה לפני כן."

"האימונותרפיה, המנצלת את מערכת החיסון למאבק בסרטן, 'שינתה את פני האונקולוגיה והוכיחה הצלחה רבה בסוגים רבים של סרטן, אך בסרטן השחלות היא הייתה עד כה יעילה רק במידה מועטה'", אמרה ד"ר רות פרץ, מנהלת מחלקת הניסויים הקליניים בשלבים מוקדמים ומעבדת המחקר לסרטן הנשי בקמפוס הרמב"ם בחיפה.

פרץ לא היה מעורב במחקר.

היא אמרה כי המחקר האחרון של שולמן "מראה שחולות בסרטן השחלות מייצרות באופן טבעי לימפוציטים מסוג B המסוגלים לזהות את הגידולים שלהן, אך תאים אלה נותרים לא פעילים. ממצאים אלה מצביעים על כך שבעתיד, הפעלת לימפוציטים מסוג B אנטי-סרטניים אלה, המופיעים באופן טבעי, עשויה להציע אסטרטגיה חדשה ויעילה פוטנציאלית לטיפול אימונולוגי בסרטן השחלות."

שולמן אמר כי הוא מקווה שהשלב הבא יהיה ניסויים קליניים בחיסון נגד לימפוציטים מסוג B.

"זה פותח בפני אנשים אפשרות טיפולית חדשה לשימוש בניסויים קליניים", אמר.

כתבה מאת:דיאנה בלטר | "טיימס אוף ישראל"